<h1>סמ"ג עשין סימן קע"ג</h1>
<h2>דף כז:</h2>
מצות עשה שיהו הכהנים לובשים בגדי כהונה לעבודה שנאמר (שמות כ"ח ד') ועשו בגדי קדש לאהרן אחיך ולבניו לכהנו לי. ושלשה מינים הם, בגדי כהן הדיוט ובגדי זהב ובגדי לבן, בגדי כהן הדיוט הם ארבעה כלים כתונת ומכנסים ומגבעות ואבנט וארבעתן היו של פשתן לבנים וחוטן כפול ששה והאבנט היה בו כלאים שהיה רקום בצמר (ע"פ רמב"ם כלי המקדש פ"ח ה"א) שבכולם כתוב בפרשת פקודי שש וכתיב ואת האבנט שש משזר ותכלת וארגמן ותולעת שני מעשה רקם וכן אומר (רבא) [רבי] בפרק קמא דיומא (י"ב ב') כי אבנטו של כהן גדול שהיה של כלאים כל השנה זהו אבנטו של כהן הדיוט. וכל מקום שנאמר בתורה שש צריך שיהא חוטן כפול ששה מפשתים ומקום שנאמר בד גם הוא מפשתים אם היה חוט אחד לבדו כשר ומצוה מן המובחר שיהא כפול ששה (ע"פ לשון רמב"ם שם הי"ד וע"פ הי"ג שם ע"ש). ואין הכהנים לובשין לעבודה אלא צמר ופשתים בלבד (רמב"ם שם הי"ב). בגדי זהב הם בגדי כהן גדול מוסף על הארבעה של כהן הדיוט והם חושן ואפוד ומעיל וציץ (ע"פ רמב"ם שם ה"ב ע"ש). ובארבעה של כהן הדיוט יש שינוי כי מצנפת של כהן גדול קרויה מצנפת ושל כהן הדיוט קרוי מגבעת מפני שהמצנפת של כהן גדול היתה קצרה יותר כדאמרינן בזבחים (י"ט א') שערו היה נראה בין ציץ למצנפת ששם מניח תפילין שהרי מקום יש בראש להניח שני תפילין והציץ והתפילין היו שם רק שהציץ לצד המצח והתפילין לצד המצנפת ומגבעת כהן הדיוט היתה מכסה את הראש לבד מקום תפילין אחרים לכך קרויה מגבעות כך פירש רבינו יצחק ברבי אשר הלוי (יומא תו"י ד"ה אמר). בגדי לבן הם ארבעה כלים שמשתמש בהן כהן גדול ביום הכיפורים כתונת ומכנסים ומצנפת ואבנט וארבעתן לבנים וחוטן כפול ששה ומן הפשתן לבדו הן (רמב"ם שם ה"ג). גרסינן בפרק בא לו במסכת יומא (ע"ב ב') במתניתא תנא כל מקום שנאמר בתורה מעשה רוקם הוא שיהו הצורות הנעשות באריג נראין מצד אחד באריג בלבד מפני שהן מעשה מחט ומעשה חושב הוא שתהא הצורה נכרת משני צדדין פנים ואחור (ע"פ לשון רמב"ם שם הט"ו) מפני שהם מעשה אורג.
תניא ביומא בפרק בא לו בגדי כהונה היוצא בהן למדינה אסור אלא לצורך גדול כגון שמעון הצדיק כשיצא לקראת אלכסנדרוס מוקדון, ובמקדש מותר בין בשעת עבודה בין שלא בשעת עבודה שבגדי כהונה ניתנו ליהנות בהן.
